האלות

993791_10151668036609275_149956754_n
The Goddess

סדרת העבודות "האלות" מזמינה לחשיבה מחודשת סביב המושגים העוסקים בדמות האישה, מיניותה, קדושתה, רוחניותה, מהותה ותפקידה כפי שמתבטאים בתאוריות הפמיניסטיות. ומציגה משמעות חדשה לחיים שלפיה האמנות מעניקה תקווה להתחדשות ולגאולה בהתבסס על רוחניות ועל אקו-פמיניזם.
מאז ומעולם חיפש האדם משמעות. המיתוס העניק דמות וצורה מפורשת למציאות אותה חשו בני האדם באופן אינטואיטיבי. "מטרתו של המיתוס היתה להפוך את בני האדם לבעלי מודעות מלאה יותר לממד הרוחני שהקיץ אותם מכל עבר, ואשר היה חלק טבעי של החיים " (תולדות המיתוסים , קארן ארמסטרונג, עמ' 21).
המיתוס סביב האישה ותפקידה שינה את פניו לאורך ההיסטוריה ואי אפשר להבין אותו במלואו ולהקיפו בשלמותו והוא מציג סתירות רבות וחוסר אחדות. האישה היא חוה והבתולה הקדושה גם יחד, היא האם הגדולה, גאיה וגם פאם פאטל, היא מושא להערצה או שפחה, מקור חיים או כוח אפל, ספק אלה, ספק דמות ארצית, היא מרפאת או מכשפה, היא המוזה, לעיתים תמימה, טהורה, גיבורה, מפתה או פרובוקטיבית היא טרפו של הגבר, רכושו, ייעודו. הגבר מחפשת באישה את האחר כטבע, ומכאן ניתן להבין את הרגשות האמביוולנטיים שהוא חש כלפי האישה. הגבר מנצל את הטבע אך הטבע מביס אותו. הגבר מוצא באישה את השמים, הכוכבים ,פרחי הבר, נימפות ופיות השוואות אלו משקפות זיקה בסיסית בין האישה לבין יסודות העולם. האישה היא האובייקט דרכו משעבד הגבר את הטבע.

ברטון מציין "אין יופי בעולם אלא באמצעות האישה". תולדות המיתוסים , קארן ארמסטרונג, 323 , יופיה יהיה פורצלני, ארוטי, מצועף, קסום, נסיבתי, או לא יהיה כלל, (ברטון) "אך בכל זאת היופי הוא יותר מאשר יופי. הוא האמת והנצח, המוחלט. האישה מביאה לידי ביטוי את המהות ההכרחית . האישה מעוגנת עמוק בטבע, קרובה מאוד לאמא אדמה, נראית גם כמפתח למעבר, לפיכך ב" ארקאן 17" באמצעות האהבה שהיא מעניקה עליה להציל את האנושות ןותפקידה משכינת שלום. הנשיות היא הכל מהכל, היא ההוויה עצמה, הקיום, והמציאות ולכן בזוהר אחד מהכינויים הרבים לספירה הנקבית הוא "הכל", (ולכן "כלה") – היא הים שאליו זורמים כל הנחלים, והים אינו מלא אותם – ולכן היא זורמת במחזורים מעגליים שלא נסגרים ולא נעצרים. האלוהות היא גם אם העולם, המיניקה את המקובל ואת עם ישראל ומספקת מזון רוחני וגשמי. מחזויות האישה משקפת את הדואליות של החיים ולכן האדמה מדומה לרחם חי. המיניות האנושית נחשבה במהותה לכוח אלוהי שהפרה את האדמה. הכוח המיני הוא כח אלהי, הוא כח יוצר, הוא כח מאחד, הוא כוח של אהבה שעשה את דרכו אל תוך הבשר שלנו. מקורו גבוה מאד בעליונים וביטויו הפיזי בתחתונים. במיתולוגיה הניאוליתית הקדומה האדמה היתה הנקבה והזרעים זרע אלוהי.

החיבור החזותי שבין העירום הנשי לטבע, לנוף או לפרחים, מתגלם אף אצל פרויד: "פרויד מסתמך על מסורת ארוכת שנים ורואה בניצן את סמל הבתוליות והתשוקה". פרויד אף מדגיש את התפקיד החשוב של "אמא-אדמה" במוצגים ובפולחנים בימי קדם. מונח זה, לטענתו, הוא הבסיס לחיבור החזותי התת-מודע שבין אישה, אדמה ונוף, וזהו אף ההסבר שהוא מעניק לכך שנופים נבחרו לסמל את איבר המין הנשי.
בשנת 1969 הגה הביולוג הבריטי ג'יימס לאבקרפט (Lovecraft) את תאוריית גאיה (Gaia Hypothesis), הקרויה על שם אלת האדמה היוונית הקדומה. על פי תאוריה זו, כדור הארץ מתפקד בדומה לאורגניזם, המבקש להפיח בעצמו בחיים. גישה זו מחדירה רוח של חמלה וכבוד לקדושת החיים, מאמצת את הגישה הרוחנית המבקשת לחוות את ערך הנשגב ולהעריץ את האדמה, ומוסיפה עוד נדבך בבניית המיתוס המודרני על אודות האלה, האם הגדולה. אט אט החלה לחדור ולחזור רוח של חמלה כבוד לקדושת החיים. הגישה הרוחנית מאפשרת לחוות את ערך הנשב , להעריץ את האדמה המקודשת במקום להשתמש בה רק כמשאב. הדבר מתגלה כחיוני מפני שאם לא תתרחש מהפכה רוחנית שתוכל לשמר את הגאונות הטכנולוגית שלנו ולא נוכל להציל את כוכב הלכת שלנו. כפי שמציין ב 1922 ת.ס. אליוט את התפוררה הרוחנית של התרבות המערבית בפואמה ארץ הישימון המהווה ציון דרך. הפואמה שלו היתה נבואית, ובה הציג את דעתו שסופרים ואמנים, ולא מנהיגי דת הם אלו אשר יכנסו לתוך החלל הריק וינסו להפגיש אותנו מחדש עם החוכמה המיתולוגית של העבר.

סדרת "האלות" משלבת בין תבונה, מוסר למציאות, ומבקשת לדון בקשר בין הגשמי לרוחני, ומכאן מתפתחת שפה פילוסופית טרנסצנדנטית חדשה בעלת מחשבה רוחנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים